כל הפוסטים

זה סיפור אמיתי, אבל הפרטים שונו. היא היתה במקום עבודי חלומי. עבדה במקצוע שלה, בחברה נחשבת, משכורת טובה, יכולה לצאת מוקדם כדי לאסוף את הילדים, אבל היא לא היתה מרוצה. כל פעם שדיברה עם חברות על לעזוב או לפתוח עסק עצמאי הן צעקו עליה שתשב בשקט, יש לה את העבודה המושלמת. ובאמת - זה היה כל מה שהיא רצתה, במיוחד הזמן עם הילדים, ובכל זאת היא הרגישה שחוקה, ללא רצון ללכת לעבודה. היא היתה מגיעה לעבודה ומתעסקת בדברים אחרים. היא חשבה שטעתה בבחירת המקצוע. במפגש הרביעי עבדנו על ערכים. הערכים ב

המפגש השלישי והרביעי באימון עוסקים בערכים. ערכים באימון במובן האישי הם אותן איכויות שחשובות לנו ממש כפרטים. שכשאיכויות אלה מתקיימות בחיים שלנו נרגיש שמחה, מימוש ותחושה שאנחנו בדיוק במקום הנכון. לעומת זאת כשנלך בניגוד לערכים שלנו נרגיש חוסר שביעות רצון. זה בלתי נשלט כי קיום הערכים הם כמו אוויר לנשימה. מי שעבורה חופש הוא ערך תרגיש חנוקה ללא האפשרות לבחור מה נכון עבורה לעשות. מי שעבורה חברות זה ערך תדע ליצור את זה בכל מקום - בבית, בלימודים, בעבודה ועוד. מקום עבודה בו אין חברויות

המחיר הלא מדובר של טעויות לא מעובדות בעבודה הוא המנעות. זה נכון לטעויות ובכלל לסיטואציות שחווינו כקשות ומכווצות. האוטומט יהיה להמנע מהתחושה הכואבת, לפעמים לתת הסבר רציונלי ולהמשיך הלאה.  רובנו מכירים את התחושה של הכבדות, העצב והעצבים בהתחלה, וככל שהימים עוברים יש עוד דברים שצריך לטפל בהם והתחושה מתכהה. עברנו הלאה. ללא עיבוד, ובלי ההסכמה להרגיש את מה שהרגשנו בסיטואציה, בלי ההסכמה להסתכל בעדינות ובחמלה על הסיטואציה - התחושה הכואבת תחזור. יותר מזה היא גוררת איתה גם עוד סימפטומים

כאב הוא דבר שנאגר בשכבות. כאב מתיישב על כאב ישן יותר וכמו מגדיש את הכאב הקודם. הדימוי שיש אצלי בראש הוא כמו של רוג׳ום. כל פעם האבנים הולכות וקטנות אבל הרוג׳ום עצמו גדל ונהיה בולט יותר. בצורה דומה על כאב גדול בשל מיקרה קשה יתיישבו גם מיקרים קטנים יותר המזכירים את הכאב באותו מיקרה. בהתחלה באמת מדובר במיקרים גדולים וכואבים, אך מספיק בודדים מהם כדי שמיקרים קטנים יזכירו ויביליטו את הכאב.  כך למשל אם חברה טובה רבה איתי והפסיקה לדבר איתי בילדות, אני חווה כאב של נטישה ובדידות. ובהמשך

האימון מתחיל ממיפוי המצב הקיים. זה בהתחלה. כדי לדעת מה קורה עכשיו, מה אפשרי, מה מרגישים. אחד התרגילים האהובים עלי הוא גלגל החיים. הוא מאפשר סקירה של המצב בכל תחומי החיים. לי יש נטיה ליסודיות ולפרטים, אז מבחינתי זה בכלל תרגיל מושלם - לקחת את תחומי החיים השונים ולראות עד כמה אני שבעת רצון מהמצב הנוכחי בכל תחומי החיים. לפעמים מגלים שהכל בעצם מצויין או פתאום עולים עלך שינוי קטן שעושה הבדל בכמה תחומים בבת אחת.. התרגיל מצורף פה למי שרוצה.

קודם כל זאת בחירה לפנות זמן קבוע לעצמך להתפתחות אישית ושינוי. זמן שבו יש לך מקום לחשוב על הרצונות שלך, לפרוק את מה שקרה בשבוע ולהסתכל עליו מפרספקטיבה אחרת, ללמוד הרגלים חדשים וצורות התמודדות אחרות עם עומס.  זמן לתכנן, ולהסיר מכשולים רגשיים במסע הזה שנקרא החיים. זאת המהות. אפשר לקבוע את הזמן הזה לעצמך לבד. רק שיהיה קבוע, ויתקיים.  ואפשר לקבוע עם מאמנת, כך שזאת לא התחייבות רק מול עצמך אלא גם עוגן חיצוני. כשיש מישהי נוספת שמלווה את התהליך היא יכולה להאיר את הנקודות המוסתרות א

המחקר בתואר השני שלי לא התקדם כלל במשך כמעט שנתיים. התסכול, התחושה שאני גרועה, דברים שהטרידו אותי חברתית או דברים מהעבר שלי הציפו אותי. אי אפשר היה לראות את זה מבחוץ, וגם תכלס לא היה שום דבר שונה מהעבר. אבל המחקר היה תקוע, כי בשונה ממבחנים זה דרש יצירה. והיצירה היתה חסומה מרוב עומס רגשי. ואז התחלתי אימון, קואצ׳ינג. תוך חצי שנה סיימתי את התואר בהצטיינות עם שני מאמרים. מה היה ההבדל? היה לי מקום לפרוק את הרגשות שלי. את כל מה שלא עובד, מכעיס, את המחשבות שעד כה שמרתי לעצמי. פתאום